שומה

סוגי שומות

ישנן 3 סוגי שומות – שומות מולדות, שומות נרכשות רגילות ושומות נרכשות משונות (דיס פלסטיות):

1. שומות מולדות: שומות מולדות נבחנות על פי גודלן. שומות אלו הן בעלות סיכון גבוה יותר להפוך לסרטניות. אנשים מסוימים הם בעלי נטייה תורשתית לריבוי שומות מולדות, בעוד מספר התינוקות הנולדים עם שומה או כמה שומות עומד על אחוז אחד. המלצת רופאי העור להסרת שומות מולדות היא עבור שומות אשר גודלן עולה על אחד וחצי סנטימטר ובגילאים מוקדמים ככל האפשר. בכל מקרה, רצוי לעקוב ולבדוק את השומות המולדות הקטנות והבינוניות בכל חצי שנה ולהסיר אותן בשיטות המקובלות.

2. שומות נרכשות – רגילות: שומות נרכשות רגילות הן בעלות צבע אחיד, סימטריות ובעלות גבולות חדים וברורים. שומות אלו מופיעות לרוב מגיל ילדות ועד אמצע שנות השלושים. שומות נרכשות רגילות נוטות להופיע כתוצאה מחשיפה לשמש, סימני גיל ונטייה תורשתית.

3. שומות נרכשות – משונות: שומות נרכשות משונות כשמן כן הן, שונות מהרגיל. שומות אלו מופיעות לרוב לפני גיל עשרים וחמש לאחר גיל ההתבגרות. בעלי שומות משונות רבות, או כאלו אשר במשפחתם קיימת נטייה לשומות משונות רבות, הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן העור (מלנומה). כאשר אחד מבני משפחה (כגון הורים או אחים) אבחנו כסובלים ממלנומה, הסיכון לחלות גבוה במאה אחוזים משאר האוכלוסייה. לכן, יש להתייעץ במקרים אלו עם רופא עור מומחה לקביעת המשך הטיפול בהן. לרוב, ההמלצה תהיה להסיר אותן.

מודעות לשומות

אין זה משנה באיזה סוג שומה מדובר – שומה היא גידול שפיר עם פוטנציאל להפוך לממאיר ולכן בדיקתה והמעקב אחריה הם הכרחיים. אין צורך להפוך את הזהירות להיסטריה אך בד בבד, חשוב שלא להישאר אדישים. מסייעים לכך הסימנים ובדיקות המאפשרים למנוע את המאוחר ולזהות סיכון מתהווה.

סימנים מקדימים לשומה מסוכנת

• שומה מדממת ללא התערבות חיצונית.
• שומה ההופכת למגרדת.
• שומה אשר שינתה את צבעה, גודלה או הגבול שלה.
• שומה חדשה המופיעה על העור.

כיצד בודקים שומות?

הבדיקה העצמית חשובה מאד, פשוטה ליישום, נערכת בין שלושה חודשים לחצי שנה ואינה דורשת הכנות או פעולות רבות. יש לבחור בחלל מואר באופן מקסימאלי, לעמוד עם הגב לראי גדול ולאחוז ראי קטן ביד. זאת על מנת שתהייה זווית כפולה לבחינת השומות ולבדיקת אזורים נסתרים. על הבדיקה הגופנית להיות פרטנית ומקיפה – מן הקרקפת, דרך קפלי הגוף ועד העור שבין אצבעות הרגליים. למען מעקב מסודר יותר, רצוי למספר את השומות. כמו כן, אדם נוסף יכול לסייע בבדיקה ולהפוך אותה ליסודית יותר. לבעלי שומות מרובות כדאי להתאמץ ואף לצלם את כולן אחת לשנה. הצילום יכול לסייע לרופא העור לאבחן בהן שינויים. במידה ונתגלו שומות על פי אחד מהסימנים המקדימים, יש לפנות מיד לרופא עור מומחה.